שוק העבודה בישראל ובכל העולם, עבור תהליך משמעותי מאוד של שינוי בשנים האחרונות. פריחת המקצועות הטכנולוגיים ומקצועות ההייטק שינו את חוקי המשחק, גם עבור חברות וגם עבור עובדים. משבר הקורונה האיץ את המגמה הזו עוד יותר, וכיום בהחלט אפשר להגיד שעולם העבודה העתידי כבר כאן. אלה ההשפעות העיקריות של הנגיף על שוק העבודה.
מעבר לעבודה מהבית
בשיאו של המשבר, כולנו ניהלנו חלק גדול מהחיים שלנו באמצעות שיחות וידאו, מה שגורם לחשוב: כיצד הייתה נראית תקופה כזו בעידן פחות מתקדם מבחינה דיגיטלית? כיצד היינו מסתדרים. התהייה הזו רלבנטית על אחת כמה וכמה לשוק העבודה, שלא ברור כיצד היה ממשיך לתפקד ללא זום וכלים דיגיטליים נוספים.
כך או כך, חברות רבות נאלצו לייצר תשתית מתאימה להעברת עובדים לעבודה מרחוק, וכן לתכנן מודלים של עובדה היברידית בהתאם לצרכים שלהן. או בהתחלה זה לא היה להן מאוד נוח, אבל עכשיו כבר ברור שאין כוונה לחזור אחורה בתחום הזה. אם בעבר הייתם מוצאים חברות שמוכנות שתעבדו מהבית, רק במודעות דרושים הייטק כעת זוהי תופעה נפוצה בהרבה.
בסופו של דבר זה נוח לכולם: העובדים מרגישים שהם יכולים מדי פעם לשבור שגרה, לבלות יותר זמן בחיק המשפחה ולחסוך לעצמם שעות של פקקים ועצבים. מנגד, מעסיקים מסוגלים להעניק תנאים טובים יותר מאי פעם, וכל עוד הם מוצאים מודל ששומר על הפרודוקטיביות שלהם, זה בוודאי לא מזיק.
השפעת מדיניות דמי האבטלה
אחת הפתרונות לאבטלה הכבדה שיצרה הקורונה, היו הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. זה אולי עזר לאנשים לשמור את הראש מעל המים, אך בסופו של דבר גרם לרבים להישאר בבית, גם כאשר כבר נפתחו מספיק משרות בהן ניתן יכלו לחזור לעבוד. מאז, שוק העבודה חזר לתפקד באופן תקין, ומספר דורשי העבודה כיום כמעט זהה למספר שנרשם לפני פרוץ המגפה.
במקביל, חלה כל העת האחרונה ירידה בכמות המועמדים לכל משרה פנויה, וזה נובע בין השאר מכמות משרות פניות גבוהה מאוד – שיא מאז התחילו המדידות הללו בשנת 2009. התחומים בהם המחסור בעובדים משמעותי ביותר הם מכירות, מלצרות וטבחות. אתם אולי שואלים את עצמכם, איך דווקא בתקופה בה צעירים לא היו יכולים לטוס לטיול של אחרי צבא, משרות כאלה נואשות לעובדים? ובכן, אחת הסיבות העיקריות היא הנהירה לתעשיית ההייטק, שרק הולכת ומתגברת.
כולם שמים דגש על כישורים רכים
אחת המגמות הבולטות ביותר של "עולם העבודה העתידי", עולם בו כאמור אנו כבר חיים במידה מסוימת, היא הסתכלות שונה על עובדים. אם לאורך מרבית השנים, מועמדים נמדדו בעיקר על פי ניסיונם והשכלתם, כיום מבינים בהייטק ובכלל בשוק העבודה, שעדיף למדוד אותם על פי כישורים ומיומנויות אשר יכולים להתאים לכל מיני סוגי של תפקידים ותחומים.
כישורים דיגיטליים ממש הופכים לחובה בכל מקום עבודה, אבל לא רק. גם ידיעת אנגלית ברמה גבוהה, יצירתיות, יכולת לעמוד בלחצים ולעמוד בצוותים, ושלל כישורים נוספים, נעשים משמעותיים יותר ויותר. זה אומר שאלה שלא יחזק מיומנויות, בהן ניתן להשתמש בכל מקצוע ולא רק במקצועות ספציפיים, פשוט יישארו מאחור.
המדינה עוזרת להתמודד עם השינויים
גם המדינה מודעת לכל התמורות האלה, ומנסה לפעול בהתאם. לדוגמה, שירות התעסוקה הישראלי פיתח בשנים האחרונות שלל כלים, כמו קורסים, סדנאות והכשרות, שמסייעים לאנשים להתאים את עצמם לשוק המשתנה. המטרה היא לא רק לעזור לאנשים למצוא עבודות, אלא גם לתת להם כלים לצמוח ולהתפתח.
רוצים לקרוא כתבות לא רגילות ? >> UNUSUAL
