בלוטת התריס (אשר נקראת גם בלוטת המגן), ממוקמת במרכז הצוואר ותפקידיה המרכזיים הם: לווסת את טמפרטורת הגוף ואת חילוף החומרים, הבלוטה גם משחקת תפקיד בשמירה על תפקוד מערכת הלב וכלי הדם, כמו גם מערכת העצבים ומערכת השלד והשרירים.
במקרים בהן מופיעות קשריות בבלוטת התריס, אשר מהוות כגושים בגדלים שונים, קיימת חשיבות גבוהה לפנות לרופא מקצועי (אנדוקרינולוג בהסמכתו) לצורך ביצוע אבחון וטיפול מתאים.
אבחון זה חשוב על מנת לשלול או לאושש מצבים כמו: ממאירות, פעילות יתר של הבלוטה, פגיעה בקנה הנשימה כתוצאה מלחץ אשר מופעל על ידי הבלוטה על איברים סמוכים.
ישנם גם מצבים בהם העובדה שהבלוטה נפוחה, תגרום לפגיעה אסטטית.
כיצד מאבחנים קשריות בבלוטת התריס?
ברוב המקרים (כ-70 אחוז מהם), הקשריות הינן קטנות במיוחד ולכן לא ניתן יהיה לזהות אותן באמצעות מישוש. כחלק מכך, בשלב הראשון תתבצע בדיקת אולטרה סאונד על מנת לזהות את קיומן של הקשריות. במידה ונמצאה קשרית, הפעולה הבאה תהיה לבצע FNA שהוא הליך במסגרתו שואבים תאים מאותה הקשרית באמצעות מחט דקיקה. את התאים שולחים למעבדה, כאשר התוצאות באות לידי ביטוי בערכים הממוספרים מ-1 עד 6 – כאשר סיוג 6 מעיד על כך שמדובר בממאירות.
תוצאות בערכים של בין 3 ל-5 אינן חד משמעיות ולכן, במקרה כזה עושים שימוש בשיטות אבחון גנטי אשר יכולות לספק תשובה חד משמעית בנושא.
דרכי הטיפול בקשריות
סוג הטיפול יותאם כמובן לממצאי האבחון ולסוג הבעיה אשר נמצאה. כיום, הודות לטכנולוגיות מתקדמות, נהוג לעשות שימוש בשיטות טיפול חדשניות, אשר מתבצעות בצורה איכותית ויעילה.
אחת השיטות המתקדמות באה לידי ביטוי בטיפול באמצעות גלי רדיו – כאשר בטיפול זה, צוברים למעשה את הקישורית באמצעות מחט אשר דרכה מועברים גלי רדיו.
כמובן, שבמקרים מסוימים ובעיקר במקרים בהם מתגלה ממאירות, אי אפשר להימנע מנושא של ניתוח בלוטת התריס.
חשוב לציין שהטכנולוגיות החדשניות הגיעו גם לעולם הניתוחים – כך שכיום במקרים מסוימים הניתוח מתבצע בגישה האנדוסקופית (דרך הפה) או הרובוטית (דרך בית השחי) – גישות אלו מאפשרות למעשה שהניתוח לא יותיר צלקות גלויות על גבי העור.
