תפקידו של הרופא בכל תחום רפואי הוא לטפל בחולה באופן המקצועי ובכלים המתקדמים במסגרת הידע הרלוונטי העדכני ביותר. האמור חל על כל רופא בין אם הוא ממלא את תפקידו במסגרת הרפואה הציבורית או הרפואה הפרטית. ביניהם רופאי שיניים, פסיכולוגים, נוירולוגים, רופאי ילדים, רופאים במסגרת רפואה משלימה, רופאים מרדימים, מנתחים ועוד. כמובן שגם רופא הוא בן אדם ואינו חף מטעויות אנוש אבל עליו לעשות כל מאמץ כדי שלא תצא תחת ידו אבחנה שגויה. כאשר רופא מתרשל בתפקידו עלולות להיות לכך השלכות ישירות על מצבו הבריאותי והנפשי של המטופל ואפילו לסיים את חייו.
כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית?
חשוב להדגיש של כל טעות של רופא נחשבת לרשלנות רפואית. כדי להוכיח שלמטופל נגרם נזק הנובע באופן ישיר מרשלנות רפואית יש לשאול בראש ובראשונה מה רופא סביר בעל השכלה רלוונטית וידע בתחום היה ממליץ או כיצד הוא היה פועל בנסיבות אלו. במקרה בו הטיפול או המלצה של הרופא אינה עולה בקנה אחד עם המלצה סבירה יש כאן בהחלט עילה לרשלנות רפואית. לאחר בדיקת הרופא הסביר יש להוכיח את הסיבתיות של המקרה. דהיינו שהנזק נגרם באופן ישיר מההמלצה או הטיפול הרשלני.
חובת הזהירות במסגרת טיפול רפואי
מעבר להוכחת הקשר הסיבתי, בכל תביעה של רשלנות רפואית יש להוכיח כי קיימת הפרת חובת הזהירות. חובת הזהירות מחייבת כל רופא כלפי המטופלים שלו מהרגע שהוא קיבל על עצמו לטפל באנשים. החובה כוללת לנקוט את כל אמצעי הזהירות הסבירים כדי להימנע ממקרה של פגיעה במטופל. כאשר רופא הפר את חובת הזהירות ובשל כך נגרם נזק לחולה הוא יכול להגיש תביעה של רשלנות רפואית. בית המשפט מחליט אם בנסיבות המקרה הרופא הפר את חובת הזהירות והתרשל בתפקידו לפי הנורמה הנדרשת מ״רופא סביר״ בתחומו והשכלתו.
תביעת בגין מקרה של רשלנות רפואית
כאשר המטופל או בני משפחתו חוששים שנגרם נזק במצבו של המטופל הנובע מאבחנה או טיפול שגוי של הרופא הם יכולים להגיש תביעה על רשלנות רפואית. דיני הנזקין כוללים בתוכם את עוולת הרשלנות הרפואית והם מאפשרים לקבל פיצוי עבור המקרה גם כאשר לרופא לא הייתה כוונה לפגוע. בית המשפט מבחין בין שלושה סוגי רשלנות רפואית. רשלנות אחת נובעת מהתרשלות במהלך הטיפול עצמו. רשלנות שניה נובעת בשל היעדר הסכמה מדעת. רשלנות שלישית נובעת מפגיעה באוטונומיה.
שלבי הגשת התביעה
בשלב הראשוני יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרישומים והתעודים הרלוונטיים. על פי חוק זכויות החולה כל רופא חייב לתעד את כל ההמלצות ותהליכי הטיפול. לכל מטופל יש זכות לקבל העתק של רשומה רפואית הכוללת את כל התעודים על מצבו הרפואי ההערכות והטיפולים שקיבל. לאחר מכן יש לפנות לקבלת חוות דעת של רופא מומחה שיקבע כי אכן היה נזק שנבע מרשלנות רפואית ומה היקפו. רק לאחר שהתיק מלא בכל המסמכים הרלוונטיים ניתן להעריך את גובה הפיצויים ולגשת לבית המשפט.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית לבית משפט
את התביעה מומלץ להגיש סמוך ככל שניתן לאירוע הרפואי. תקופה ההתיישנות במקרה של תביעת רשלנות רפואית הינה 7 שנים מיום קבלת הטיפול או חוות הדעת הרשלנית. במקרים בהם הנזק נתגלה רק לאחר תקופה התביעה תתיישן לאחר 7 שנים מהיום בו הנזק נתגלה אך לא יאוחר מ 10 שנים מיום קרות הנזק. את התביעה מגישים לבית המשפט השלום כאשר הסכום אינו עולה על 2.5 מיליון ש״ח. כל תביעה העולה על 2.5 מיליון ש״ח תוגש לבית המשפט המחוזי.
קביעת גובה הפיצוי
גובה הפיצוי נקבע על ידי השופט לאחר בחינת התיק הרפואי ומכלול הפרמטרים והנסיבות. בשיקול הדעת נכללים השפעות שונות על מצבו הגופני הנפשי והכלכלי של החולה, כולל אבדן חיים, נכסים ומצבי רווחה שונים. בנוסף לכך נלקח בחשבון אבדן יכולת השתכרות כאשר המטופל אינו מסוגל לשוב לעבודתו. הוצאות על טיפולים שונים להם נדרש המטופל בעקבות הנזק. כאב סבל וטראומה נלקחים בחשבון בחישוב גובה הפיצוי כמו גם האפשרות לקיצור תוחלת החיים ופגיעה באוטונומיית החולה.
הדרך הנכונה לגשת לתביעת רשלנות רפואית
באתר זה מידע רלוונטי ומדיוק איך להגיש תביעת רשלנות. הנזק בגין רשלנות רפואית יכול להגיע בצורות שונות. אבדן חיים, נזק לגוף פגיעה בכושר העבודה, נכות, הפסדים כספיים, נזקים נפשיים ועוד. כדי לדעת להוכיח קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני והפרת חובת הזהירות נדרש ידע משפטי. לכן לאחר איסוף החומרים הרפואיים חשוב לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לקבלת ייעוץ משפטי. עורך הדין שמבין בתחום יודע לקרוא את הנתונים לנתח אותם ואף במקרים מסוימים להעביר אותו לחוות דעת רפואית מטעמו ולקבל החלטה לפי מכלול הנסיבות וגובה הפיצוי אותו ניתן לתבוע. בשלב שלאחר מכן מועבר התיק לבית המשפט הרלוונטי לפי גובה הפיצוי ומוגשת תביעת רשלנות רפואית. בבית המשפט בוחן השופט את התנאים כפי על פי מבחן "הרופא הסביר" ואת מכלול ההשלכות שנגרמו למטופל בצורה ישירה ועקיפה.
